המיליארדר אלחנדרו בולגרוני, איש העסקים הארגנטינאי הידוע, החליט לגמרי במקרה להקים
באורוגוואי את בודגה גארזון, אחוזת היין והיקב עטור הפרסים שלו. אם ב2006- מישהו היה אומר
לו שההרפתקה הזו עומדת להתפשט ברחבי העולם ולצמוח ל16- אחוזות יין בהן הוא ייצר 14
מיליון בקבוקים בשנה, הוא היה מבטל את הדובר בגיחוך. באותה העת, אלחנדרו לא הבין ביין,
ולאמיתו של דבר גם לא ממש אהב את המשקה המופלא הזה. הוא עשה את הונו מנפט וגז,
התעניין באנרגיה בת קיימא ומתחדשת, וחיפש באורוגוואי מקום להקים בו חוות רוח ניסיונית.
״מצאתי חוות זיתים יפהפייה על הגבעות במאלדונאדו, לא רחוק מהים״, הוא מספר. ״היא הייתה
מושלמת לחוות רוח ועמדתי לרכוש אותה למטרה זו כשהצוות שלי עצר אותי. הם טענו שזה
מקום קסום, עם פוטנציאל משוגע לעשיית יין. התייעצתי עם מומחי יין מארגנטינה שהסכימו
אתם, אבל רציתי להיות בטוח ולכן הבאתי תותח גדול, את יועץ היין האיטלקי אלברטו אנטוניני״.
אלברטו הסביר לאלחנדרו את הא׳ ב׳ של עשיית יין: טרואר. ״אם יש טרואר טוב״, אמר לו,
״למשל קרקע ואקלים כמו שיש לך כאן, אתה תגדל ענבים טובים, ותעשה יין טוב. אבל
אם הטרואר לא משהו, לא משנה כמה כסף תשקיע, לא תוכל לייצר יין טוב״. כניסיון, הם
נטעו 400 דונם של כרמים עם זני טאנאט ואלבריניו בשנת ,2007 ועוד 400 דונם כל
שנה. ב,2010- אחרי שטעמו את הבציר הראשון, ניתן אור ירוק לבנות את יקב גארזון.
עשר שנים מאוחר יותר, עסקי היין והחקלאות של בולגרוני חובקים עולם. היקבים שלו מפוזרים
מנאפה ואלי בקליפורניה דרך אזורי היין קיאנטי קלאסיקו, מונטלצ׳ינו ובולגרי באיטליה, בשני
שאטו בבורדו ועד בארוסה שבאוסטרליה. בנוסף, הוא מפיק תותים, פירות יער ואגוזים מכל מיני
סוגים, שמן זית, בקר ומוצרי חלב. אפילו משנה חקלאית סדורה כבר יש: רוב הכרמים אורגניים או
ביו-דינמיים, וכשהתנאים האקלימיים לא מאפשרים, המינימום הנדרש הוא חקלאות בת קיימא.
הגפנים הראשונות הגיעו לאורוגוואי עם מהגרים איטלקים ובאסקים באמצע המאה ה,19- והיום
המדינה היא יצרנית היין הרביעית בגודלה בדרום אמריקה. היא ידועה במיוחד ביין אדום שהיא
מפיקה מהזן ה״לאומי״ שלה, טאנאט, שמקורו באזור מאדירן שבדרום מערב צרפת. בארץ מולדתו
הטאנאט הוא זן כבד גוף וטאני מאד, והניסיונות לרככו הביאו לפיתוח שיטת ייננות שנקראת
מיקרואוקסיג׳נציה, במסגרתה מוספות ליין כמויות זעירות של חמצן. באורוגוואי, לטאנאט שהגיע
עם הדון הבאסקי פסקאל הריג ב,1870- ומכונה על שמו האריאג, יש אופי יותר אלגנטי. הוא מציע
ארומות של פטל שחור, גוף הרמוני וטנין פחות נושך. לאחרונה מתבצעת אבחנה בין כרמים ותיקים
שניטעו באמצעות ייחורים מחומרי הגפנים המקוריות מצרפת ובין כרמים של קלונים שהתפתחו
עם הזמן באורוגוואי. האחרונים נותנים פרי בשל יותר ובכך יינות עם שיעור אלכוהול גבוה יותר,
חמיצות נמוכה ופחות מורכבות ארומטית, בסגנון שמזוהה יותר עם יינות ״עולם חדש״. בשנים
האחרונות עולה גם הפופולריות של הזן הלבן אלבריניו, שגם בגליסיה מולדתו הספרדית גדל
על גרניט מחלחלת לחוף האוקיינוס האטלנטי. הוא הגיע לאורוגוואי ב1957- ונקלט בה היטב.
2400 דונם הכרמים של גארזון מצויים במיקום ציורי כל כך, שהם מופיעים כמעט בכל רשימה
של 10 הכרמים היפים בעולם. הם נטועים כ20- ק״מ מהאוקיינוס האטלנטי על גבעות גרניט
עם פרופיל קרקע ייחודי שנקרא הבייסמנט הקריסטליני. זוהי למעשה הקרקע העתיקה בעולם,
ולחובבי הגיאולוגיה שבינינו, במרתף היקב מוצג חתך קרקע בתולי שמאפשר להתרשם ממנה
במלואה. הכרם נהנה מקרירות ערפילי בוקר ומהשפעת האוקיינוס. השיפועים של הגבעות והכיוונים
השונים של המפנים לשמש יוצרים אזורי מיקרו-אקלים מובחנים. בעקבות זאת, הכרם מחולק
ל1000- חלקות שונות על פי מאפייניה השונים של כל חלקה וחלקה. 14 זנים שונים נטועים כאן,
אולם ההתמקדות היא בטאנאט ובאלבריניו. בין הכרמים נטועים זיתים, ולמרות הדמיון המסוים
לטוסקנה חשוב לזכור שאנחנו בקו הרוחב הקריר הרבה יותר מזה של ניו זילנד. ואכן, היקב מלווה
מקצועית על ידי אלברטו אנטוניני ושואף לשמור על האלגנטיות של היין ועל תחושת המקום שלו.
התסיסה מתרחשת במכלי בטון בני 15,000 ליטר. ההבגרה נעשית בחביות אלון גדולות
וניטראליות, שמטרתן לשמר את הנדיבות של ארומות הפרי ולהעניק ליין טקסטורה, מבנה
ומיקוד. היקב בנוי על הטרסות הטבעיות והזרמת היין בו נעשית רק בגרביטציה. גארזון הוא היקב
היחיד בעולם שקיבל קרדיט )Design Environmental and Energy in Leadership (LEED
על כל שטחיו. מאז נפתח היקב ב2016- הוא זכה בעשרות פרסים על איכות האולטרה-פרמיום של
היינות, על עיצובו של היקב ועל ההסעדה ושירותי התיירות שהוא מאפשר.